סערה מיותרת
טיפה על החשיפה של איילה חסון מערוץ 13 על קניות האוכל, המשלוחים והבזבוזים (לכאורה או שלא לכאורה- תלוי בפוזיציה של המתבונן) של משפחת בנט במעונה ברעננה, שלצרכים ספציפיים מוגדר כ'מעון רשמי' של רה"מ, ולצרכים אחרים (למשל, אירוח אורחים רמי מעלה, כמקובל במעון רשמי) – לא. בעיניים שלי, תגובת דובריו של בנט לחשיפה היתה כ"כ לא לעניין ואך משחקת לידי תוקפיו. בעיניים שלי- טעות חמורה בתגובתו היתה להשוות כמה משפחת נתניהו הוציאה ולהראות כאילו אנחנו – בנט- פחות נהנתנים מנתניהו. לא רלוונטי. הם היו לא בסדר- וחטפו ללא הרף, וגם בנט לא בסדר- בראש ובראשונה בזה שלא עבר עם משפחתו למעון הרשמי בירושלים. בהמשך יתברר שבנט ממש ממש לא בסדר כשבביתו בוצעו שיפוצים ובנייה נרחבים (גם אם עפ"י דרישת השב"כ) בלא היתר בנייה. על כך בקטע נפרד. כך או כך, סביר שההוצאות על המזון של משפחת בנט שאיילה חסון חשפה חוקיות, אבל בטוח שהן 'מריחות רע'. בעיניים שלי, ההסדר לגביי האוכל אמור להיות פשוט; כל עוד המשפחה ברעננה- שאת הוצאות המזון שלה תוציא מכיסה. הוצאות אירוח, כיבוד לישיבות- אם יש כאלה ברעננה- על חשבוננו. וזה מזכיר לי, שבימים שנפתלי בנט רק החל את דרכו בפוליטיקה, הוא שבת בפתח תקווה. שתי משפחות ארחו אותו ועוד כמה עשרות פעילים לסעודות שבת. על חשבונן. עניין של יותר מחמשת אלפים שקלים לכל אירוח. ולא לקחו אגורה מהמפלגה, גם לא מתקציב הבחירות, למרות שהיו רשאים. ותאמינו לי, הן לא עשו אקזיט, כמו משפחת בנט… ואם בהשוואות לראשי ממשלה לשעבר עסקינן, להלן כמה שורות מהספר 'פולה' שכתבה העיתונאית מירה אברך על פולה בן גוריון: "פולה היא חסכנית. כשם שהיא מסוגלת במשך שעות להבריש כתם בחליפה בבנזין ובטאלק כדי לחסוך את הוצאות הניקוי היבש, כך היא מסוגלת גם לעמוד שעות במטבח ולהכין בעצם ידיה עוגיות ומטעמים לאורחיה כדי לחסוך בהוצאות העוזרת". חומר למחשבה, בטח אם אשת ראש הממשלה היא קונדיטורית לשעבר… כך או אחרת, לטעמי עדיין לא מאוחר. רה"מ ייצא איכשהו פחות גרוע מעניין משלוחיי הטייק-אווי אם יודיע, 'ייתכן שטעיתי, אני קשוב לקולות, מכאן ולהבא כל מה שנכנס לפה שלי ושל משפחתי ברעננה- עלי'.
ומילה לסיום לעיתונאית החושפת איילה חסון. היא באמת נראית נפגעת מהעליהום שהיא עוברת בחלק מהתגובות ברשתות לחשיפה שלה. לא נעים. אבל באופן כללי, גם אנחנו העיתונאים, כולל כותב שורות אלה, 'משפדים' לא אחת פוליטיקאים, רבנים, שופטים- מי לא, אלה אלה ואחרים, כמעט בלא רחם. אז כשזה מגיע אלינו, לפחות מתבקש שנקבל את זה בהבנה, לא?
מסתבך
גם בלא סיפור 'המעון הרשמי ברעננה', העלות הגבוהה של כמויות משלוחי האוכל המוכן במימון המדינה לבני הבית ברעננה, וכמובן השקעות בשיפוץ, ענייני אבטחה וכדומה בעלות 45 מיליון שקל במעון ברעננה (הגם שמראש ידוע היה כי בנט יכהן לכל היותר שנתיים), הדימוי של בנט כראש ממשלה לא היה מי יודע מה. הסיפורים האלה, ובמרכזם החשיפה של איילה חסון, ללא ספק יפגעו תדמיתית בנפתלי בנט בעוצמה חזקה, לטעמי עד כדי אנושה. הרושם הוא שהעסק הולך ומסתבך. בדיון בעתירת השכנים של בנט ברעננה, שנערך בבית משפט העליון ביום שני, התברר כי עבודות הבנייה וההתאמה של הבית ברעננה עומדות להסתיים, בעוד ההיתרים לעבודות אלה טרם נתקבלו ואף מצויים בשלבים ראשוניים של קבלת ההיתר. כלומר, המדינה בנתה בביתו הפרטי של בנט ברעננה, בעשרות מיליוני שקלים, בלא היתרי בנייה. על פניו, עבירה על החוק, עבירה פלילית. בין אם יוגש נגד בנט כתב אישום פלילי, ובין אם לא (בעצם, למה לא?), הוא יוצא הכי גרוע שאפשר. אם עד כה הצמידו לו את הכינוי 'שקרן' על הסטייה ב-180 מעלות ממה שהתחייב לבוחריו, בקרוב, כך נראה, יוכלו להדביק לו גם את התואר המפוקפק: עבריין. אמנם בנייה, אבל עבריין.
במשטרת ישראל החלו בבדיקה בנושא בנייה ללא היתר בניגוד לחוק התכנון והבנייה, זאת בעקבות פנייה שהגיש בנושא חבר הכנסת משה ארבל מש"ס.
הפנייה הועברה לבחינה של אגף חקירות מודיעין (מח"ם) במשטרה, בראשותו של ניצב יגאל בן שלום, ובימים הקרובים בכירים באגף החקירות, ייבחנו את הנושא, ובהמשך – בתיאום מול היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות – יוחלט האם יש מקום לפתוח בחקירה בעניין האמור. גם מבקר המדינה הודיע כי יבחן את נושא 'מעון ראש הממשלה', האם ניתן לשייך לבית ברעננה את ה'מעמד' הזה ומה ההשלכות. קיצורו של דבר, נפתלי בנט יוצא רע. וזה בלי קשר לביצועי ממשלתו, שם יש גם דברים חיוביים.
שיקלי לעומת דוידי
בעיניים שלי, ה'שורה התחתונה', או משפט המחץ מהדיון הסוער שהיה בוועדת הכנסת בעניין ההכרזה על ח"כ שיקלי כפורש מסיעת ימינה, הוא המשפט שהוציא עוה"ד של 'ימינה' בדיון (תשבו ותחזיקו טוב): "סיעה בכנסת אינה מחויבת לפעול לפי העמדות של המפלגה". כן, של אותה מפלגה שחברי הכנסת מטעמה הם חברי הסיעה בכנסת של אותה מפלגה. מסורבל. אבל הבנתם? כלומר, המפלגה, הבחירות, הן רק 'כלי' המתאדה באוויר ברגע סגירת הקלפיות, ונעלם. הכל מתחיל מחדש. משפט הזוי זה משקף לטעמי בצורה הכי טובה שאפשר את הסיבות למצב העגום אליו התדרדרה המערכת הפוליטית בישראל. את מה שמרגישים רבים בציבור כלפיה. שפל המדרגה ממש. חוסר כבוד, חוסר אימון, חוסר עניין. ומי שגם הקשיב לצרחות ולקללות שרצו שם בוועדה, מפיהן של חלק מנשות (בעיקר) האופוזיציה, כלפי ראש הממשלה, ונציגו בדיון השר מתן כהנא, תהה בוודאי מהיכן הן שואבות את השנאה הזו, את הלהט הזה, והאם הן מורגלות בשימוש בביטויים כאלה. (להלן חלקם: מאי גולן: "דיקטטור מושתן, אפס מאופס". מירי רגב: "חזיר פוליטי, חזיר קולינרי, מתיוון", ועוד).
ולעניין שיקלי עצמו. ח"כ שיקלי ניסה להוכיח (וזה ממש לא היה קשה) כי נפתלי בנט וסיעת 'ימינה' סטו לגמרי ממה שהבטיחו לבוחריהם. עצם הרכבת ממשלה עם השמאל, בטח ובטח בתמיכת מפלגה ערבית, ועוד. וזה נכון, גם אם נאמין רגע לבנט (דבר קשה כשלעצמו) שהוא באמת התכוון להקים ממשלת ימין אך לא הצליח בגלל התעקשות סמוטריץ', ובאותה נקודת זמן האמין שנוכח הכאוס במדינה, אחרי 4 מערכות בחירות, יותר נכון להקים ממשלה שכזו ולנסות לאחות את הקרעים שנפערו בקרב אזרחי ישראל. ובכל זאת, לעניין שיקלי עצמו, ראוי ונכון להזכיר, שבתחילת הדרך הוא נשבע אמונים לממשלה הזו, 'הרעה' הזו, וכך נהיה חבר כנסת. להזכיר, הרבה לפניו ברשימת ימינה הוצב ראש עיריית שדרות אלון דוידי, שויתר על הכבוד ופרש ברגע שראה איזו ממשלה בנט הולך להקים. "לא אעשה שקר בנפשי, לא לממשלה הזו פיללתי", אמר וויתר על תפקיד שר. שיקלי, לעומתו, לא פרש, נכנס לכנסת, ומאותו רגע הצביע עשרות פעמים נגד החלטות המפלגה שבשמה נכנס לבית המחוקקים, כולל בהצבעה על תקציב המדינה. עם כל זה ששיקלי נחשב אדם ערכי מאוד ואיכותי מאוד, בעניין זה הוא רחוק מאוד מלהיות 'צדיק' או צודק, ועניין דוידי מוכיח שאפשר להתנהג גם אחרת. עתה, לאחר שהוועדה אישרה את ההכרזה עליו כפורש מסיעת ימינה, ובהנחה שבית המשפט יאשר את הפסילה הזו (שיקלי מתכוון להגיש עתירה מנהלית), באם שיקלי ירצה להתמודד לכנסת הבאה (ונראה שהוא די התאהב ברעיון), הוא לא יוכל לעשות כן באמצעות רשימה קיימת בכנסת הנוכחית, אלא ברשימה חדשה. שיקלי אף אמר השבוע כי הוא בכיוון. אישית, בעיניי הוא נתפס כאדם ראוי, בטח מהרבה טרמפיסטים אחרים היושבים שם, אבל רף ה-4 מנדטים של אחוז החסימה, ובמספרים מוחלטים משהו כמו 120,000 קולות ויותר כדי להיכנס לכנסת, לא הולך להיות סיפור פשוט. נכון, חלק (מן הסתם לא קטן) ממאוכזבי ימינה והליכוד ילכו איתו, אבל קשה להאמין שזה יספיק. והימין, למי ששכח, כבר למוד ניסיון (מר) מאובדן קולות שנזרקו לפח.
בשירות רה"מ
נשיא ארה"ב ביידן נענה להזמנתו של רה"מ בנט והודיע לו כי יגיע לביקור בישראל, כנראה במהלך הקיץ. מכובד, ולא יהיה זה תלוש לחלוטין לראות את הביקור הזה כתמיכה של ביידן בהנהגת בנט בראשות ממשלת ישראל. בדיוק כפי שטראמפ נהג בזמנו עם רה"מ דאז נתניהו, ובדיוק מאותן הסיבות, רק הפוך. ביידן, שעדיין לא קבר את העניין הפלשתיני, סבור שעם בנט ו/או מחליפו הצפוי לפיד, יהיה יותר קל להחיות את העניין הפלשתיני, בעוד שעם ממשלת ימין-ימין, בהנהגת הליכוד (ונתניהו?), לא נראה שיש לכך סיכוי.
הבין מאוחר מדי
בספרו החדש של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין הוא כותב (בין השאר) על כך שהיו לו הרהורי חרטה בעקבות ההחלטה להחריב את שכונת האולפנה בבית אל, כיוון שרק לאחר מעשה הגיע לסיור במקום ואז הבין כי היה עדיף להשאיר אותם על תילם.
ראש מועצת בית אל שי אלון מגיב: "ההיסטוריה תזכור לרעה את מי שדרדרו את מעמדה של מערכת המשפט של מדינת ישראל לשפל המדרגה. יועמ"ש כל יכול לא טורח כלל לרדת אל העם ולראות בעיניו אלו בתים הוא מחריב ועל שום מה. פעם אחר פעם מתגלה העליבות בהתנהלות בכירי המשפטנים בישראל שזכו למעמד של קדושים בציבוריות הישראלית. הגיע הזמן לנפץ את עגל הזהב הזה". שי אלון הוסיף: אנחנו לא רוצים בהרס בית המשפט ובהרס מוסד היועמ"ש, אנחנו רוצים צדק והוגנות. יושבי מגדל השן המנותקים הם אלו שמחריבים את היכולת לקיים משפט אמת בישראל. לקח לוינשטיין עשור לגלות לנו על הרהורי החרטה שלו, מי ייתן את הדין על ההתנהלות הפושעת הזאת?".
ה"כיפות השקופות"
אישית אני מוקיר את הקהילות שמקיימות ביום העצמאות סדר לימוד בענייני הלכה-מדינה, ויש לא מעט כאלה. לומדים כמה שעות, אח"כ ממנגלים. סבבה. בשיטוט אקראי בפייסבוק צדה את עיני מודעה של ה'כיפות השקופות', ובחרתי לשתף אתכם, כי אני אהבתי.
"בבוקר יום העצמאות, מארחות ה'כיפות השקופות' חברות וחברים לתפילת הלל חגיגית לכבוד מדינת ישראל וחיילי צה"ל וכוחות הביטחון… התפילה תיערך בהפרדה ובאזורים מעורבים, עפ"י בחירה של המתפלל. התפילה תלווה בהרכב מוזיקלי מדהים עם החזן שי אברמסון. חוויה מושלמת של חיבור יהודי – ציוני והכי ישראלי שיש. ארוחת בוקר ישראלית מפנקת בסיום האירוע. אירוע שכולו אחדות ישראל – חילוניים ודתיים מצדיעים יחד למדינה ולצה"ל". נרשמים מראש. תשלום מסובסד. האירוע בבית העם במושב חדיד ליד שהם.
למי ששואל עצמו מי אלו ה"כיפות השקופות" אז כך הם מגדירים את הייעוד שלהם: "הקול המייצג ומנגיש יהדות ליברלית, סובלנית ושוויונית במטרה לחבר אנשים לערכי היהדות". עצמאות שמח.
להתראות בפסח הבא
זוכרים את הרעש התקשורתי סביב הכנסת חמץ לבתי החולים או למחנות צה"ל? ובכן, פסח עבר. מישהו שמע משהו? כלום. המסקנה: לקראת פסח הבא לא ניתן לפוליטיקאים לבלבל לנו את המוח ולסכסך בינינו.
לקראת מושב הקיץ
מושב הקיץ של הכנסת ייפתח ב-9 במאי. לאחר שהקואליציה איבדה את היתרון הקל שהיה לה, המושב הזה צפוי להיות חם אף יותר מקודמו עם ניסיונות חוזרים ונשנים להפיל את הקואליציה. במקביל, הרחש-בחש מאחורי הקלעים נמשך גם הוא. יעקב ברדוגו פרסם כי איילת שקד נפגשה עם היועץ הפוליטי ישראל בכר, יועצו של גנץ וכי השניים דנו, איך לא, על עתידה הפוליטי. הפרשן אטילה שומפלבי אמר כי משיחותיו עם בכירים בכחול-לבן הוא מסיק כי הם נערכים לבחירות. חברי האופוזיציה קיבלו הנחיה ברורה; אין קיזוזים. בטח ובטח שלא בהצבעות אי אמון. ונכון לעכשיו, בנט ולפיד ביטלו לבינתיים תוכניות לטיסות שונות, זאת עד שהמצב בכנסת יירגע (מתי זה יקרה?). ובמסדרונות הכנסת מלחשים ששיקלי קיבל הבטחה, שאם יפרוש- ואם הליכוד ירכיב את הממשלה הבאה, הוא יקבל תפקיד שר (בשביל זה לא חובה להיות ח"כ) על חשבון המכסה של הליכוד. לא בטוח שכמה ליכודניקים ותיקים שמחים מכך. ושכחנו כבר מה הובטח מהליכוד לעידית סילמן, אם הובטח (שרת הבריאות). ואם הובטח, מעניין יהיה לעקוב אם יקויים.
הנה זה בא. כמה חבל
מכתב איומים ברצח ובתוכו כדור חי של נשק הופנה כלפי משפחת ראש הממשלה נפתלי בנט. המכתב הועבר למשטרת ישראל, להב 433 בשיתוף שירות הביטחון הכללי חוקרים כצפוי, הוטל צו איסור פרסום על כל מה שמעבר לכך.
שיא במספר התקריות האנטישמיות בארה״ב
דוח שפרסמה השבוע הליגה נגד השמצה על התקריות האנטישמיות בארה"ב מצביע על שיא של כל הזמנים במספר התקריות האנטישמיות מאז החלה הליגה למדוד את התקריות, בשנות השבעים. הליגה נגד השמצה מנתה סך של 2,717 תקריות אנטישמיות ברחבי ארה"ב, המהוות גידול של 34 אחוזים בהשוואה לשנה שעברה. הדו"ח מסווג את התקריות לפי שלוש קטגוריות: תקיפה – סך של 88 תקריות סווגו כתקיפה, המוגדרת כאירוע שבו יהודים (או מי שנחזו באותו רגע כיהודים) היוו מטרה לאלימות גופנית בליווי ראיות למניע אנטישמי. נתון זה מהווה גידול של 167 אחוזים לעומת 33 תקריות בשנת 2020 בקטגוריה זו. הקטגוריה השנייה; הטרדה – מתוך סך כל התקריות, 1,776 תקריות סווגו כהטרדה, המוגדרת כמקרה שבו אדם אחד או יותר, שהוא יהודי או שנחזה ככזה, הוטרד ע"י קללות אנטישמיות או שימוש בתיאוריות קשר ודעות קדומות על אותו רקע. במעשי ההטרדה נרשם גידול של 43 אחוזים. השחתת רכוש – 853 תקריות נוספות סווגו כהשחתת רכוש. בתקריות אלו נרשם גידול של 14 אחוזים לעומת 2020. צלבי קרס, שלרוב מתפרשים כסמל לשנאה אנטישמית, היוו חלק מהאירוע ביותר משני שלישים (578) מן התקריות הללו. תקריות אנטישמיות דווחו בכל 50 המדינות ובמחוז קולומביה. המדינות שבהן נרשם מספר התקריות הגבוה ביותר היו ניו יורק, ניו ג'רזי, קליפורניה, פלורידה, מישיגן, וטקסס.
(קדושים תשפ"ב)
